חג הפסח מעלה בי זיכרונות של ניחוחות אוכל מיוחדים, ניקיון יסודי, והתכנסות של המשפחה המורחבת. בכל חג נהגה אימי להכין עוגה מסורתית, אבל עוגת הפסח שלה היתה מיוחדת במינה בגלל טעמם של האגוזים המעורבבים בקמח מצה, ושל השוקולד המגורד עם קצפת. עבורי זה היה טעמו של חג הפסח. את העוגה הזאת הכינה אימי ב״סיר־פלא״, והפלא הזה עדיין איתי! הִבטחתי "להבריא" כל מתכון אהוב כדי שיתאים לאורח החיים שלנו. לשם כך נפגשתי עם אחותי המִגְדַנָאִית (קונדיטורית...), סמדר שחר , ויחדיו הכנו את ״העוגה של אימא״

לביבות, משמחות אותי, אני תמיד עושה אותן בהשראתה של אמא והן תמיד טעימות או שהן לא קיימות. למדתי ממנה הכל על לביבות תפ״א, בטטה, פרסה, כרישה, קישואים, גבינה ועוד. מה שאני אוהבת בהן כמו תמיד במטבח שלי, שזה לא מדע מדויק ואפשר לאלתר ולשנות בלי סוף. רצוי ללבב לביבות בחנוכה, כי כיף לשמור מסורת ולהרגיש שייכים ומחוברים, אבל לא רק, אפשר להגיש לביבות כל השנה, מתאים לאירוח, כתוספת בארוחת שישי או חג, כמרכיב בארוחת הערב. המתכון הזה קל להכנה, הלביבות אפויות בתנור, בלי ריח טיגון בבית. הסוד הו

הנה מגיעה עונת החגים - והיא כוּלה רצף של שבתות וימי חג, שאיתם נדרך גם ״המוח השני״ שלנו - הבטן. איך צולחים בשלום את הפן הקולינרי הבלתי שגרתי של תקופה זו? - בימים רגילים אפשר לחרוג ולחטוא מעט באכילה בסופי שבוע וזה לא נורא, אבל איך מתמודדים עם ״סופי שבוע״ שמגיעים פעמיים בשבוע??! בהמשך אביא כמה המלצות כיצד גם ליהנות מהטוב, וגם לעבור אותו טוב... כשמגיע סוף חודש אלול והחצבים מסיימים לפרוח, הגויאבות מפיצות את ריחן, הערב מקדים לרדת, ופתיחת שנת הלימודים כבר מאחורינו, אנחנו יודעים שהסת

היי לכולם! מקווה שהקיץ שלכם שמח וקריר עד כמה שאפשר - ואם לא, אז תזמנו את זה: תלכו לים, תצאו לפיקניק, תצפו בשקיעה, תצעדו בשעת בוקר מוקדמת, תהיו עם חברים, משפחה, ולבד, בטוב. פירות הקיץ קורצים לנו, אבל אל תגזימו בהם. איכלו לאט ותיהנו מכל ביס! אפשר להוסיף אגוז או שניים מכל סוג, לספיגה איטית יותר של הפרי מה שיימתן את עליית הסוכר בדם. ואפרופו סוכר בדם ... כאן אפשר לקרוא על תכנית Day Two וגם לקבל קוד קופון להנחה באהבה ממני. תשאלו שאלות, אני כאן. מה עוד: להלן שני מתכוני מרקים, שמשתמש

הכי יעיל זה להתסיס בבית! - תהליך התססת הירקות שמביא לנו את המוצרים הכבושים שהורגלנו לקרוא חמוצים, משביח את המזון, משמר אותו לאורך זמן, והופך אותו קל לעיכול. כך ״מְצ׳פְּרים״ גם את אוהבי החמוצים!! במסגרת חיפושיי אחר אוכל טעים, פשוט, ומזין, ובחיפוש אחר פתרונות למזונות־על המכילים פרוביוטיקה ותוספי מזון ראויים, הגעתי למסקנה שהכול בעצם נמצא תחת ידנו. ההורים שלי מאוד אהבו חמוצים. אבא אהב את העמבה ואת הזית הסורי; אמא את הלימון, הלפת, הפלפל, והכרוב. עבורי הכנת ואכילת חמוּצים, הוא זיכר

אני אוהבת חרוסת, יש בה הכול: זיכרון מתוק של ילדות, זיכרון מציף למאכלים של אמא שלי, שלמדה מסבתא שלי שהייתה חמותה. זיכרון של פסח, ניקיונות, אבא שיושב בראש שולחן ליל־הסדר, ואליהו הנביא, שעדיין לא הגיע...., עבדות וחירות. לחרוסת יש כמה גרסאות: הגרסה הסורית והגרסה הירושלמית, שאמא שלי אימצה, עדכנה, והכינה באהבה- ואותה אני משתפת: סילן תמרים ללא תוספת סוכר! ומגוון בוטנים ואגוזים לבחירה, אני בוחרת בפיסטוק, אגוזי לוז, פקאן, מלך ומוסיפה שומשום, אותם שוברים בפטיש וקולים קלות. תערובת שאולי

לפעמים בא לי ריבה. ואם כבר ריבה, אז ביתית אמיתית - בלי חומר משמר ובלי יותר מדי סוכר ואפילו לגמרי בלי להוסיף סוכר! הנה שתי אפשרויות מחודשי הקיץ החמים, כעשרים דקות ויש ריבה. צריך רק סלסלת פרי ומחבת. ממליצה גם על שזיפים, אפרסק, נקטרינה, ענבים. צריך לשטוף הייטב, לפרוס גס, להניח במחבת, אפשר לנסות בלי סוכר, לי זה הצליח!, אפשר לתבל עם וניל, אפשר להוסיף מעט מים אם נראה שמתייבש, ממש מעט, לערבב מדי פעם, ממש כמו בסרטון ובתמונות. לאחר שמתקרר להכניס לצנצנת זכוכית. טיפ של בת דודתי היקרה -

אחרי שלימדתי אתכם לאפות גרנולה... אפשר גם בלי לאפות! הנה גירסה מזינה עוד יותר, מהנה פשוטה ונאה. המוזלי,. מה ההבדל ? האפיה! אם מוותרים עליה בעצם מוותרים על תהליך החימום ועל ההמתקה - ככה מתקבל מזון עם ערך תזונתי גבוה שמתאים לסוכרתיים ובעצם לכולם. (צליאקים יכולים לערבב רק עם שיבולת שועל מיובאת שרשום עליה שהיא ללא גלוטן - או פשוט לוותר על שיבולת השועל!) הכל בעצם במרכיבים - תעשו קניות מתוכננות, תערבבו ביחסים שווים ויש לכם את המוזלי הטעים והקל ביותר להכנה בלי לוותר על שום ערך שהולך