• y76353

כבושים וחמוצים: פרוביוטיקה טבעית


הכי יעיל זה להתסיס בבית! - תהליך התססת הירקות שמביא לנו את המוצרים הכבושים שהורגלנו לקרוא חמוצים, משביח את המזון, משמר אותו לאורך זמן, והופך אותו קל לעיכול. כך ״מְצ׳פְּרים״ גם את אוהבי החמוצים!!


במסגרת חיפושיי אחר אוכל טעים, פשוט, ומזין, ובחיפוש אחר פתרונות למזונות־על המכילים פרוביוטיקה ותוספי מזון ראויים, הגעתי למסקנה שהכול בעצם נמצא תחת ידנו. ההורים שלי מאוד אהבו חמוצים. אבא אהב את העמבה ואת הזית הסורי; אמא את הלימון, הלפת, הפלפל, והכרוב. עבורי הכנת ואכילת חמוּצים, הוא זיכרון של בית.


לחמוצים שאנו קונים, ושבהם החומץ משמש לשימור - אין ערך פרוביוטי. לעומת זאת, בהתססה ביתית באמצעות מלח, מקבלים תוצאה נפלאה של פרוביוטיקה זמינה ומצוינת לגוף שלנו.

את החמוצים הביתיים מומלץ לאכול יום־יום וכך ״לשמח״ את חיידקי המעיים ולחזק את מערכת החיסון האישית. אז יצאתי לכבוש לפת, הישארו איתי:

מתכון להכנת לפת כבושה

  • יש לבחור צרור לפת טרי, לשטוף ולנקות היטב (ככל שהלפת קטנה יותר - טעמה עדין יותר);

  • לשקול;

  • לפרוס את הלפת כמו שאוהבים (אני פרסתי לפלחים);

  • לשים בקערה;

  • להוסיף 2.5 גרם מלח לכל 100 גרם לפת (אני מעדיפה את המלח הגס של ״מלח הארץ – הים האדום", או מלח ים אטלנטי). זה באמת לא מסובך להקדיש רגע לשקילה - אל תעשו מזה עניין! אם המשקל של הלפת הוא 750 גרם - מכפילים ב 2.5%. התוצאה תהיה שווה לכמות המלח (משקל 1 כף מלח = 15 גרם; משקל 1 כפית = 5 גרם);

  • לערבב;

  • להמתין שעתיים - בזמן הזה הלפת מפרישה נוזלים ומתרככת;

  • לדחוס הכל הכי צפוף בצנצנת, ולהוסיף את הנוזלים כך שיכסו את הלפת;

  • לסגור את הצנצנת היטב ולחכות 7-4 ימים;

  • בימים הראשונים יש לפתוח פעמיים ביום, כדי לשחרר את הגזים המצטברים;

  • מוודאים שהלפת מוכנה באמצעות טעימה.

כך נהנים בקלי־קלות מיתרונות הפרוביוטיקה, בכל ארוחה!

אני מעדיפה את התהליך כפי שהוא מפורט לעיל, גם משום שאני פחות אוהבת את טעם החומץ, ובעיקר משום שלמדתי שהוא יותר בריא לגוף מאשר השימוש בחומץ. כאשר משתמשים בחומץ, החומר המשמר הוא החומצה האצטית, כלומר החיידקים שיצרו אותו כבר פעלו על החומץ, וכל מה שהוא עושה זה רק להחמיץ ולשמר את הירק. מי שכן אוהב את טעם החומץ, יכול לתבל בזמן ההגשה עם חומץ בטעמים שונים.

בהתססת הירק במלח נוצרת חומצה לקטית. חיידקי החומצה הלקטית מועילים למערכת העיכול שלנו, ואם נשלב על בסיס יום־יומי מזונות מותססים, רק נועיל למערכת העיכול שלנו!

יש הרבה אפשרויות לאכול לפת. אפשר להשתמש בלפת בכל מתכוני ירקות השורש, אפשר לשלב בפירה, אפשר גם להכין ריבה! הלפת מעשירה בצבעה את מבחר הירקות שבתפריט שלנו ויש בה ערכים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים כמו: ויטמין C, סידן, ועוד ערכים שתמצאו בלינק הזה.

עם אותו צרור טרי, הכנתי חצאי לפת אנטיפסטי, על נייר אפייה עם עלי טימין או רוזמרין, אותם הכנסתי לתנור בחום 200 מעלות לרבע שעה, אחר־כך הנמכתי ל 175 עד שהתרככו. בשלב הזה לא צריך לשמן. נייר האפייה מספיק! הגשתי עם מעט שמן זית ועם מלח גס. אני מתבלת רק כשהמאכל מוכן, זה יותר טעים ובטח יותר בריא.

הערה: אני מכינה בהצלחה זהה גם כרוב פרוס דק, או פרוסות לימון (באותו שילוב של 2.5% מלח למשקל הלימון, או הכרוב, הם יהיו מוכנים אחרי 10-7 ימים).

את התיבול מומלץ לעשות בעת ההגשה ולא בתהליך הכבישה - יש ערך מוסף לחוויית הטעם המקורי, ששווה לנסות. ההנאה מובטחת!

רוצים עוד ? מזמינה אתכם לקרוא את הפוסט שלי על חצילונים כבושים

ולא לשכוח - לקנות טרי, לשטוף, לחתוך, להכין, ולאכול.

לבריאות!

------------

המתכון להכנת לפת כבושה נכתב בהשראת מתכון הכרוב הכבוש של אורי מאיר-צ'יזיק.

#מתכון #צבעים #ירקות #פיטונוטריאנטים #טעים #יאמי #ללאגלוטן #צמחוני #veggie #nooil

  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon

כל הזכויות שמורות לגליה בית-אור galatealifestyle 

גליה בית-אור 054-4409060

galatealifestyle@gmail.com

גליה בית אור גלתאה לייף סטייל
  • Black Instagram Icon
  • Black Facebook Icon